אקזמה דיסהידרוטית זו מחלת עור, שלרוב יושבת על רקע של אטופיק דרמטיייס (אסטמה של העור) או אסטמה בכלל (שתי המחלות האלו הן מאותה משפחה) והיא מתבטאת בגרד עז, עז, עז, בעיקר בכפות הידיים, לעתים גם בכפות הרגליים.
הגרד הוא בעיקר בין האצבעות והוא מלווה שלפוחיות קטנטנות בגודל של כדורי טפיוקה, מתחת לעור. מגרד למות, באמת.
יש למחלה הזו מחזוריות- יש שפוחיות, הן מגרדות, הן מתייבשות, היובש מגרד בעצמו ומתקלף. לרוב זה צף מחדש.
מה שקורה זה שבעצם יש פגיעה בשכבת המגן של העור. אין חוצץ. דברים נכנסים בקלות ויוצאים בקלות. כלומר אנו נאבד נוזלים מאד בקלות, וכל מגע עם כל חומר, אבל ממש כל חומר, לא משנה כרגע מהו, אפילו בגד, חודר את העור ומחמיר את הבעיה.
תכל'ס אם אפשר היה לשבת עם ידיים באוויר כמה שבועות, אולי זה היה עוזר, לא יודעת, לא ניסיתי. הרופאים מציעים אנטיביוטיקה לשלב ההתפרצות האדומה והמגרדת, כי למעשה יש שם סוג של דלקת מתחת לעור, כיף כמו שזה נשמע וסטירואידים. שום רופא לא מבטיח שזה לא יחזור, אז גם אם תקחו תרופות, ולקחתי בעבר, לרוב זה חוזר קצת אחרי שמפסיקים להשתמש בהן. התרופות לא מחזקות את מערכת החיסון ולצערי, הן רק מכבידות על הכבד, שאחראי ברפואה הסינית על ניקוי רעלים. זה בדיוק מה שהכבד ניסה לעשות כשכל זה פרץ מלכתחילה.
אני לא נכנסתי שוב לסאגה הזו של התרופות. הייתי שם בעבר.
מומחה שהתייעצתי איתו המליץ על תרופה אחרת למשך 14 שבועות. אני מאמינה לו שזה עוזר, לא נשארתי לשמוע גם את שמה, סורי. דווקא היה איש מקסים ונתן הרבה מידע. האקסמה ההדיסהידרוטית היא בעיה כרונית, ואני ממש משתדלת לא לקחת תרופות על בסיס כרוני.
לכן, נאלצתי ללכת לעשות עבודת עומק.
מאחר וסבלתי מאטופיק דרמטיטיס כל חיי עד גיל 22 והסבל נרגע דרמטית כתוצאה מההנחיות של ד"ר פנינה בר סלע ז"ל הבנתי שאני כבר יודעת מה לעשות, וניגשתי לזה בשיא הכוח.
מיד אפרט מה אני יודעת ואיך זה עזר, אבל קודם חשוב לגייס כוח רצון עז כדי להצליח בתכנית הזו וגם צריך זמן. ד"ר פנינה בר סלע לימדה אותי את הנוסחא: חודש ניקוי על כל שנת סבל. תעשו חשבון.
אני מאמינה שאם תלכו לפי ההוראות יהיה שיפור מיום ליום.
אז מוכניםות?
קבלו,
איך להיפתר מאקזמה דיסהידרוטית:
1. לא לגרד. כל גרד פוצע מחדש את שכבת העור, מוסיף חום ומחריף את הדלקתיות. למעשה, מי שלא יכוליםות לא לעשות את זה, גם אם זה אומר לקשור לעצמםן את הידיים, אין מה לעבור לשלב הבא. זו התרופה הראשונה.
יש בנמצא כפפות כותנה (הייתי מנסה את אלו של הביוקר, קניתי סוג זול, היה מגעיל וקטן עליי). הכפפות האלו ימנעו מגע מול כל חומר מלבד 100% כותנה.
אפשר לשים אותן מתחת לכפפות גומי. כפפות כותנה הן היחידות מכל סוגי הכפפות שלא יחמירו את המצב.
ואם עסקנו בלא לגרד אבהיר שגם אין לשפשף. ניגוב ידיים בתפיחות בלבד.
2. אפס מגע עם חומרי ניקוי. כל חומרי הניקוי. זה אומר שבתקופת ההחלמה נעזר במי שיתלו כביסה, ישטפו כלים, ינקו שירותים וכו'. תודה ענקית על כך. שווה לקנות עזרה בתשלום, במידת הצורך. המישהו אחר תולה כביסה, שוטף כלים, מנקה שירותים. הכל. החומרים שבהם נבקש להשתמש עבורנו יהיו הכי טבעיים, עדיף ללא ריח.
שמנים טבעיים מוגזמים יכולים גם הם לא להיטיב.
האמת? שעדיף גם מינימום מגע עם מים. בטח שלא מים חמים על האיזור הנגוע, זה מחריף את הדלקתיות.
3. בשלב ההחלמה הראשוני עדיף להמנע מכל שימוש בתמרוקים.
הכי טוב לנסוע למדבר לבד לשבוע ולא לשים דיאודורנט, סבון או שמפו, רק מים. אם חובה לשטוף ידיים אז סבון עם ph נמוך (3.5) ובכל מקרה סבון בלי תמציות ריח בכלל.
ניתן למרוח על הגוף אלוורה.
אחר כך חוזרים בהדרגה, רצוי בלי מגע של חומר כלשהו באיזור הבעייתי, למשל אם יש גרד ביד, להסתבן עם ספוג ולגעת בחלק עץ שלו, לא באיזור בו יש מגע עם סבון.
4. אוכל. האויב הכי גדול: חריף. אצלי האקזמה האחרונה התפרצה אחרי אכילת אריסה. אל תאכלו בכלל חריף במהלך הגרד, המזון החריף מחריף דלקת רדומה בגוף. שימו לב לשורש המילה מחריף..
פלפל שחור, פלפל חריף, ג'ינג'ר- מחוץ לתחום.
אם מישהו אומר שהמזון פיקנטי- אל תאמינו, לגוף שלכםן זה חריף. גם לא למילה חרפרף, לא ל- שמתי רק קצת. כלום. אפס. עדיף כבר לאכול טופו בלי כלום, רק לא טבסקו, למשל.
כמו כן לא לאכול בתקופת ההתפרצות חצילים ועגבניות. הסולניים מחריפים את המצב.
בלי קשר למען חיזוק מערכת החיסון, וזה לטווח האינסופי- להוריד מוצרי חלב (כה אמרה ד"ר פנינה בר סלע). כמו כן להוריד, קפה, שוקולד, קולה. תמיד עדיף להוריד סוכר וגלוטן, אבל זה למתקדמים ולסובלים במיוחד. אחרי שתחלימו נסו לחזור בהדרגה.
כן לאכול ירקות ירוקים- נהדר להתחיל עם שייקים על הבוקר.
פנינה בר סלע ז"ל המליצה כל יום על עשב חיטה. בגיל 22 עמדתי בזה חצי שנה, לא יודעת איך. לאחרונה ניסיתי שוב, ויתרתי. הריח עושה לי חשק להקיא. אני לא יכולה. העדפתי לסבול יותר זמן ולהאט את תהליך הניקוי.
כמה שאפשר לאכול מזון אורגני. בטח אם הוא עלים ירוקים.
5. לא לגרד, אמרתי כבר? כל דקה ללא גירוד תנו לעצמכם ח"ח, כל שעה ללא גירוד- תנו לעצמכם מתנה קטנה. יום ללא גירוד- מחיאות כפיים בפייסבוק, חודש ללא גירוד- פרס ישראל, אני אדאג שתקבלו כזה (לפחות ממני). שנה ללא גירוד- כבר לא תזכרו כמה זה מגרד, אין מתנה גדולה מזו. ישנתי חודש עם ידיים מתחת לכרית כדי שלא אוכל לגרד. ככה זה חשוב. ככה.
6. עזרה מבחוץ- אני נעזרת בצמחי מרפא ובדיקור. המטרה- לחזק את הגוף ולהוריד חום ודלקתיות. שילוב השיטות בפירוש עשה שינוי דרמטי.
7. עזרה רגשית. ההגנה של העור היא סוג של צורך להגן עלינו בכללי. האקזמה שולחת אותי לבדוק איפה אני צריכה לשמור על עצמי יותר. למשל- אפס חדשות, כמה שאפשר. כי זה אשכרה, פיזית, נכנס לי מתחת לעור. כמובן שאני מטופלת על בסיס קבוע, פסיכולוגיה וקונסטלציה, כמובן. זה באמת א"ב.
8. תנועה. ללא תנועה אין החלמה.
אקזמה דיסהידרוטית היא התבטאות של סטגנציה )תקיעות) בגוף וחייבים להקל עליה. התנועה צריכה להיות מיטיבה, עדינה, מותאמת. יוגה 3 פעמים בשבוע זה חלק מהיום יום שלי.
9. מתכות. חלק גדול מהחרא הזה קשור לאלרגיה למתכות, דגש על ניקל ואותן יש בכל דבר. בכל דבר. דיברנו על הכפפות, נכון? חשדו בכל דבר שמא יש בו מתכת.
10. לא למרוח כלום. סליחה מיצרני חמאת השיאה שפרנסתי עד כה. זה לא עזר, לדעתי אפילו החמיר את מצב העור בשלב מוקדם כי סתמתי לעצמי את הנקבוביות. לא למרוח.
11. לשתות המון מים.
12. האמינו שזה יעבור. סמכו על הגוף שכשהוא מקבל את מה שהוא צריך הוא יודע להחלים מהמחלה הזו, או לפחות מהסימפטומים הדרמטיים שלה.
אם אזכר בעוד משהו שעשיתי בקפידה אכתוב פה. אני חוזרת עכשיו לחיי המקצועיים כמורה לקונסטלציה.
בחודשים האחרונים התמכרתי ללעזור בפייסבוק לאנשים עם בעיה דומה. עכשיו זה פה, יחסוך לי הקלדות אינסופיות בנושא.
הפצת בריאות היא עוד דרך להפצת אהבה.
תרגישו טוב.
.
